אחת לכמה זמן הסוגיה הזו עולה ומעלה איתה לא מעט אמוציות. פוסט סוער שעלה בקבוצת הפייסבוק הורות במודעות מגדרית החזיר את הדיון לשולחן.
הדיון של נפרד או יחד, נוכח היום במערכות חינוך מסביב לעולם וגם בישראל, ואפילו במגזר הממלכתי דתי. יש כאלה שרוצים בעד ויש כאלה שנגד. זה דיון מורכב מכדי להתנהל באופן אמיתי בפייסבוק, וכשמקיימים אותו בישראל, מיד צפות החרדות שקשורות בדת, בפוליטיקה של הדת, בחיבור בין דת למדינה.
רובנו, החילונים, רואים בדמיוננו חינוך נפרד, ככזה ששולח ילדות ללמוד בישול וטיפול ואת הבנים תלמוד. אבל לימוד בנפרד זה ממש, ובעיקר, לא זה.
מחקרים רבים מחזקים טענות לכאן ולכאן, אין לי כל כוונה לצטט מהם. כל אחת ואחד מוזמנים לחפש את המחקרים הנכונים לכם, המאמתים את האמת שלכם. אני כן רוצה להעלות כמה נקודות למחשבה מתוך הערות ותגובות שעלו.
מה למדנו מדיאנה פרינס?
לפני כשבוע צפיתי עם ביתי בסרט וונדר-וומן. דיאנה פרינס, הלא היא וונדרוומן, גדלה במרחב נשי לחלוטין, וככזה היא למדה לקרוא, לכתוב, פילוסופיה, מדע, ספורט ואומנויות לחימה. היא גדלה להאמין בעצמה ובכוחות שלה. לו היתה לומדת בסביבה מעורבת, האם היתה זוכה להערכה עצמית גבוהה שכזו? המפגש שלה עם העולם החיצון מבהיר שכנראה, גם עם הלאסו והצמידים, היא לא היתה זוכה להזדמנויות שכאלה.
זה בעיקרון הרעיון של מרחב לימודי נפרד לבנות. מרחב שמאפשר להן ללמוד את עצמן, ללמוד יכולות משמעותיות, בלי עין גברית ביקורתית וככלי לפיתוח תחושת מסוגלות וערך עצמי אדירים. על כך מושתת הרעיון של לימוד נפרד לבנות.
נפרד זה לא נגד הבנים
- טענה שעלתה בדיון, שלימוד נפרד מעביר מסר לבנים שהם "בהמות" היא דמגוגית ולא נכונה. ההפרדה היא בעד הבנות, ולא נגד הבנים. יש בתי ספר כמו תיכון הרטמן בירושלים, שמנצלים את ההפרדה הזו למען הבנים, והם זוכים ללמוד מגדר, מיניות בריאה ועוד, מערכת נפרדת איכותית תהיה כזו שתנצל את ההפרדה כדי לחזק את שני הצדדים ולא לשמר היררכיה.
- הבנים שלנו גדלים מגיל אפס עם הידיעה שהמרחב הוא שלהם. ספרות הילדים והמסרים שמסביב מלמדים אותם שהם חזקים יותר, טובים יותר בטכנולוגיה וספורט, חשובים יותר. הם גם מגלים מהר מאוד שמקשיבים להם יותר. שהם יכולים להשפיע על מהלך השיעור, בין אם בהפרעה או כל דבר אחר, זאת בזמן שהבנות יושבות בשקט בצד. בעולם אידיאלי, הבנים והבנות היו זוכים למרחב שוויוני שמוחק היררכיות כאלה.
אבל אנחנו רחוקות מאוד מהמצב הזה. עד אז, נוכחות של בנות בלבד, מאפשרת לבנות ללמוד לבטא את עצמן, להתמודד בדיונים, לקחת אחריות, להוביל. זה לא נגד הבנים, זה בעד הבנות.
כיתת מדעים נפרדת לילדות – טוב או רע?
מישהי כתבה הערה בפוסט, שלו היתה נפתחת כיתה של בנות למדעים, היתה בוחרת דווקא ללכת לכיתה המעורבת. זו באמת תופעה רווחת. לפני מספר שנים נהיה טרנד להפריד את הבנות בכיתות המדעים והטכנולוגיה בתיכונים. הטרנד הזה כשל ברובו, בעיקר כי הבנות הרגישו ש"דופקים אותן", שהפרדה באה כי "הן פחות טובות". הן הרי כבר יודעות שמסביבנו אין "נפרד אבל שווה" – אם מפרידים בנים ובנות, זה כדי להחליש את הבנות (למשל הדרישות בחינוך גופני, שהן שונות). אז התלמידות בחרו ללכת עם הבנים לכיתה המעורבת.
אין שום ערך להפרדה שכזו אם היא באה במנותק מדיון על מגדר, יחסי כח, פטריארכיה, ואם הצוות החינוכי לא מבין עד הסוף, גם איך מעודדים בנות במדעים, וגם מה החסמים ומה החשיבה מאחורי ההפרדה. אם לא נעשית עבודה כוללנית, ההפרדה תיכשל.
אם יגדלו בנפרד, לא יוכלו לתפקד ביחד – האמנם?
קחו רשימה סתמית מגוגל:
- סגן ת' בוגרת קורס טיס בחיל האויר, בוגרת מדרשת הרטמן
- פרופסור נעמה ברקאי ביופיזיקאית במכון ויצמן
- עו"ד ריקי שפירא רוזנברג – נאבקת בהדרת נשים, פגיעות מיניות בחברה הדתית, נשות הכותל ועוד
- סיוון הר-שפי משוררת, זוכת פרס אקו"ם, פרס שרת החינוך ועוד
- מלכה פיוטרקובסקי, פוסקת הלכה, חברת פורום תקנה למאבק בפגיעות מיניות בציבור הדתי- לאומי
- איריס האן – מנכ"ל החברה להגנת הטבע, האשה הראשונה בתפקיד זה
- נועה לנדאו – עיתונאית, כתבת מדינית של עיתון הארץ
- מיכל גרא מרגליות, לשעבר מנכ"ל שדולת הנשים.
זו רשימה חלקית ממש של נשים שלמדו בחינוך נפרד. אין להן כל בעיה לפעול במרחב המעורב. הן בהחלט יודעות לעמוד על שלהן ולפרוץ קדימה, לא מעט בזכות התרגולת שהיתה להן בכיתה של בנות בלבד, ללמוד להביע את טענותיהן בכל, לתרגל כשלון ללא לעג חברתי, ללמוד ליפול ולקום במרחב מאפשר.
דוגמא שונה היא הקולג' היוקרתי לנשים בלבד – וולסלי. בוגרות כמו הילארי קלינטון, מדליין אולברייט ועוד, מחזקות גם הן את המשמעות של ללמוד במרחב נשי בלבד.
יש לכולנו נטיה לדמיין כיתה של בנות, כאילו נלקחה מהסדרה שטיסל ודומיה, מרחב שתפקידו ללמד את הבנות להיות בנות זוג ואמהות. המציאות במקרים רבים, רחוקה מאוד.
חשוב שנזכור, להפרדה מגדרית יש תפקיד, וחשוב להגדיר מהו מראש.
מעגל נשים או הדרת נשים?
כל אשה יודעת שנעים לפעמים להיות במרחב נשי בלבד. לא רק בסדנאות העצמת נשים. גם בעוד מרחבים. ברוב המקרים זה יהיה מרחב מאפשר יותר. גם הבנות שלנו יודעות את זה. חשוב שנשמע את הקול שלהן, את התקווה שלהן ונאפשר להן מרחבים כאלה, שמאפשרים קצת שקט.
כדאי לשמוע כאן בוידאו את הדס רייס, היזמת שהקימה את תיכון ענבר בירושלים – מסלול תיכון יחודי לנערות.
הדס מתארת כאן בשיחה איתי את המניעים להקמת בית הספר.
אז למה לא בעצם?
מחקרים מראים שדווקא בכיתה מעורבת, עם תפיסת עולם שוויונית, תהיה פחות אלימות. התנאי כמובן הוא שהבנות והבנים יקבלו יחס שווה, ויזכו להערכה שווה. המחקרים מראים שבמצבים של אלימות ניסתרת בכיתה, במגרש או אפילו מחוץ לשעות הלימוד, בכיתה מעורבת שכזו, יש סיכוי גבוה שהבנות ידווחו על עניני הבנים ולהיפך.
כשהבת שלי היתה בכיתה ו, ו"זכתה" לחרם כואב מצד בנות הכיתה, היה זה החיבוק החברתי לו זכתה מהבנים, ששמר על כוחותיה ועל מצבה החברתי.
אם נוסיף לכך שערך השוויון המגדרי הוא חלק ממהות של מדינה דמוקרטית, הרי שהיה נכון שמערכת החינוך תדבר בקול מודע מגדר, ותפעל לייצר מרחב מאפשר לבנים ולבנות ביחד, ללא הפרדה.
הבת שלי למדה בבית ספר יסודי בחו"ל, שהיה שוויוני לחלוטין, הן במספר הבנים והבנות בכיתה, והן בדינמיקה ובכל דבר שנלמד. אבל היו בו 22 ילדים בכיתה ושני מורים ותפיסת עולם מוצקה של הצוות לגבי שוויון. אנחנו לצערי ממש עוד לא שם. הלוואי וזה יהיה מודל מערכת החינוך שלנו, אז נוכל ללמוד יחד בחדווה.
הרבה טוב יצא מהחינוך המעורב. יותר אפשרויות והזדמנויות לבנות ולבנים, מגוון גדול של נושאים וגם, בהחלט, התמודדות בעבודה ביחד.
ועדיין, יש מקום ללמוד חינוך מודע מגדר, את ההשפעות של המגדר על האפשרויות של הבנים והבנות להתפתחות אישית, את החסמים ואת הפרקטיקות שיכולות לתקן ולעזור. אפשר לקרוא עוד על הדרך לבית ספר מודע מגדר ממש כאן.
ובאישי שלי? אני מודה שלו תיכון ענבר, התיכון החילוני לבנות שנמצא בירושלים, היה נפתח ליד הבית שלי, הייתי עושה הכל כדי שבנותי ילכו ללמוד שם.
הבנות שלי, מאידך, לא מוכנות לשמוע על אופציה שכזו וכנראה לא היו מסכימות כלל.
כי ככה זה. החיים הם לא שחור ולבן, לא ורוד וכחול. אין דרך אחת נכונה, המציאות מורכבת ושווה להבין את המורכבות הזאת.
גם בהוגוורטס לומדים בנים ובנות יחד.
מעניין? יש רצון למידע נוסף?
בספר החיים הם לא ורוד וכחול – המדריך לחינוך והורות במודעות מגדרית, תמצאו הרחבות ומידע על מחקרים, במגוון היבטים הקשורים בחינוך ומגדר. ניתן להזמין אותו כאן או לרכוש בחנויות הספרים. בלינק תמצאו מידע נוסף.
כדי לשמור על קשר, תשאירו מייל באתר, תעשו לייק לעמוד בפיסבוק דפנה פייזר – במודעות מגדרית ותצטרפו לקבוצת הפייסבוק ולקהילה משתפת ומקדמת הורים במודעות מגדרית
