אמא אחת שלחה לי את הוידאו המרגש הזה, אחרי שיחה ארוכה שהיתה לנו על חינוך הבנים בעולם כלכך ממגדר.
אין ספק, שלגדל בנים מנוטרלים מהשפעות מגדריות, זה קשה לא פחות מלגדל את הבנות, וכנראה אפילו יותר.
ואוו, מישטור הגבריות, הדרישה להיות גבר גבר, קשוח ללא פשרות, נופלת על הבנים בגיל צעיר כלכך, יש מי שיאמר, כבר בהריון, כשמפנטזים את ההליכה למשחקי כדורגל ביחד. כל קיט לגו מרמז על הצלחה עתידית. בישראל העתיד הקרבי יושב ברקע כל הזמן. ואם לא קרבי אז הי טק, ספורט וכד.
כולנו פועלים לפי חוקי משטרת הגבריות
אסור להם לבכות, אסור להם להביע רגשות, יש מגוון צבעים מאוד מאוד צר שמותר להם ללבוש, וסוג מאוד מסויים של ניראות. שמתם לב שכל הגברים בארץ לבושים אותו הדבר, פחות או יותר? הם למעשה עם מדים מהיום שנולדו. לבנות מותר הכל. לבנים מותר מעט מאוד.
בחוגי המחול, הדרמה האומנות, אין כמעט בנים, כאילו שעולם האומנות לסוגיה לא נשלט על ידי גברים. כל משחק שהם משחקים, חייב לייצר תועלת כלשהי, לא סתם הנאה.
איך מאפשרים להם, בכל זאת, להשתחרר מהמשטור הזה?
3. שומרים את הבית כמקום ניטרלי מביקורת מגדרית, נותנים להם לבחור בגדים בכל צבע וצורה, לשחק בכל משחק כולל בובות בעגלות.
4. מראים להם דוגמה אישית בבית: אבא ששותף בעבודות הבית וגידול הילדים, מתנהל בשוויוניות מלאה עם אשתו, מגיב בביקורתיות לאמירות דכאניות או שוביניסטיות בטלביזיה או בכל מקום אחר, לא חושש להתנצל ולהודות בטעות, מביע רגשות ומספר על קשיים שהוא חווה. (תודה לאביב יהלום שהוסיף)
5. מקריאים גם סיפורים על בנות, כל מיני סיפורים. בנים לא נחשפים כמעט לפרספקטיבה הנשית ולכן יש בעיני ערך לחשוף וליצור הזדהות אצל בנים עם הפרספקטיבה הזו. הבנה שגם זו נקודת מבט אנושית, תקפה, בעלת משמעות (תודה לאפרת מגל).בנים צריכים ללמוד להכיר בנוכחות שוויונית של בנות. ספריםהם דרך מעולה לכך.
6. מדברים עם הגננת. אם הילד מבקש שמלה, בובה, מתפקידה של הגננת לוודא שלא ילעגו לו. אם צריך, הגננת צריכה לדבר עם הילדים על מגדר. כן כן ממש כך – מי קבע שלבנים אסור ורוד- תראו דוגמאות. מי קבע שבנות לא טובות בכדורגל – הנה דוגמאות.
7. לזכור שהילד הוא לא אנחנו. אם הוא מעדיף שמלה, זה לא אומר שאנחנו הורים פחות טובים. ההיפך, זה אומר שאנחנו הורים מאפשרים, שמגדלים ילדים שמאמינים בעצמם ובמי שהם, שרואים את האחרים, ומקבלים כל אחת ואחד. – רווח של כולנו.
מעניין? רוצים מידע נוסף?
תשאירו מייל באתר, תעשו לייק לעמוד בפיסבוק דפנה פייזר – במודעות מגדרית ותצטרפו לקבוצת הפייסבוק ולקהילה משתפת ומקדמת הורים במודעות מגדרית
