ספרי הילדים שנשארים בליבנו לעד
יש המון ספרי ילדים על המדפים בחנויות, בספריות. חלקם הפכו לקלאסיקה, חלקם נעדיף להעלים לתמיד. יש גם לא מעט רשימות של המלצות לספרים, גם רשימות של ספרים מודעי מגדר.
ברשימות האלה, נמצא את הקלאסיקות – מהילדה שניסתה של מאירה ברנע גולדברג ועד בילבי של אסטריד לינגדרן עם גיבורות מרתקות ומרשימות. ספרים מסידרת הישראליות, או קטנות גדולות של הוצאת צלטנר ועד הספר על מלאלה או רות ביידר גינזבורג , שמתקנים עוול ושמים את העשיה הנשית בקדמת הבמה. ויש עוד. לא מעט.
בחנויות הספרים הגדולות, ספרי הילדים מסודרים באופן הבא: כל הלהיטים החדשים והישנים על במה אחת, עוד כמה על במה נוספת, אם יש מקום, ובפינה אחת קטנה, ספרים שנחשבים "מגדריים" "פמיניסטים". על המדפים מוחבאים עוד עשרות ספרים.
הספרים מעודדים את הדמיון, נכנסים לרגש, לתודעה, מספרים לנו על עולמות אחרים או על עולמנו הפנימי. ספרים טובים ישפיעו על הילדות והילדים שלנו, באופן מחזק, ממש כמו שספרים אם מסר בעייתי, עלולים לקבע את תפיסת העולם שלהם לרעה.
מה זה בכלל ספר מאפשר?
הספרים משפיעים על מי שאנחנו, על הדרך שבה אנחנו תופסים את העולם. ועבור ילדות וילדים רכי שנים, הספר, הסיפור, האיורים שבו, נדמים כאמת עצמה, כעולם כפי שהוא. ספרים רבים משכפלים דעות ואמיתות חברתיות. ספרי הילדים מאז ומעולם שימשו כלי חינוכי קריטי, ולכן ספרים רבים הם עתירי אג'נדה חברתית. השאלה שלנו, היא איזו אג'נדה והאם היא מתאימה לימינו אנו, לתפיסה ולשאיפה של שוויון מגדרי, לרצון שלנו לאפשר לילדות והילדים שלנו להיות מי שהם באמת?
ספר מאפשר הוא ספר שמציג דווקא שבירה של סטריאוטיפים, שמציג התנהגויות, או יכולות או דמויות שונות ממה מהאופן שבו הן הוצגו עד היום. פרטתי על כך בהמשך. ספר מאפשר הוא ספר שפותח אפשרויות מעבר למוכר.
איך בוחרים? איך יודעים מה נכון?
הכנתי פה רשימה של עקרונות. הם לא היחידים. בסופו של דבר בחירה של ספר קשורה גם בנטיה אישית, במראה החיצוני שלו (כן כן בעיקר בספרי ילדים אבל, לא רק), בצליל שנוצר מההקראה, בנטיה האישית של הילדה או הילד. רשימת הספרים המצורפת היא רשימת ההמלצות שלי ושל חברות וחברי הקבוצה. זה לא אומר שאת כולם נאהב, וזה לא אומר שאין עוד. יש, פשוט עוד לא הגענו אליהם.
הרשימה כאן היא של ספרים שהאג'נדה שלהם היא כזו של שוויון מגדרי ואפשרות להיות מי שאני רוצה להיות.
היכולת לראות הטיות מגדריות, קשורה באופן ישיר למודעות ולתרגול. ככל שנכיר את ההטיות, נראה אותן יותר, וככל שנראה אותן יותר, הן יפריעו לנו יותר. אז ניסחתי פה מספר כללים, להתחלה.
קודם כל- בלי אהבה אין טעם בכלל
בספרות הילדים בפרט ובספרי קריאה בכלל, הוא שהספר צריך להיות מענין. ספר שמושך את הלב והעין. בספרות ילדים עד גיל 8 בערך, לאיורים יש חשיבות אדירה במשיכת ההתעניינות, בחיבור לספר, ולכן נסתכל על הסיפור והאיורים כמקשה אחת. הבת שלי אהבה סיפורים על ילדות עם דילמות דומות לשלה. עניינים עם חברות, דילמות חברתיות. היא ממש לא אהבה סיפורים על נשים פורצות דרך. הצלחתי לספר לה רק אחד, והיא אבדה ענין לגבי השאר. זה בסדר. הסוד הוא למצוא מה הם והן אוהבות ואוהבים, כדי שירצו להמשיך ולקרוא.
שנית – איפה אני בסיפור?
גיבור? גיבורה? מי הדמות המובילה? הבת הגדולה שלי קראה את כל ספרי הארי פוטר, ואת כל ספרי פרסי ג'קסון. היא סיפרה לי שיש שם דמויות נשיות משמעותיות. אבל האושר שנשקף בעיניה, כשבחנות ספרים גדולה בלונדון (כן באנגלית) לאחר שהמוכרת ביררה מה היא אוהבת לקרוא (פנטזיה), לקחה אותה לאזור שלם בחנות ובו סדרות שלמות של פנטזיה והרפתקאות שהדמות המובילה בהן היא נערה, נחרט בי עד היום. יש חשיבות אדירה ביכולת להזהות עם הדמות.
עד לפני מספר שנים, היו מעט מאוד ספרים (בטח בעברית) עם דמויות נשיות ראויות להזדהות, וגם היום המצב השתפר אבל עדיין אין איזון.
למה הכוונה ראויות? אסביר בסעיף הבא. בואו רק נגיד, שריבוי הנסיכות בחיי, גרם לי, כילדה, לתרגל מול המראה עדינות, חיוך מסתורי, שכיבה פאסיבית על הספה והמתנה לנסיך שיסחוף אותי. מיותר להסביר, כנראה, שאף אחת מהתכונות האלה לא עזרה לי בחיים. כך שדמות נשית מובילה, ממש לא מבטיחה אפשרות להיות מי שאני.. זו רק ההתחלה. חפשו לבנות ולבנים שלכם ספרים עם דמויות איכותיות להזדהות איתם. דמויות שמציגות דילמות, שמתמודדות, שמאפשרות לילדות והילדים לראות את עצמם בסיפור.
זה המקום להערה חשובה מאוד
באיכשהו מובן מאליו אצל רבים, שזה לגמרי בסדר שבנות קוראות על גיבורים אבל שאין טעם להקריא לבנים ספרים על גיבורות, כי זה לא יענין אותם. ההנחה הזו, אולי היתה נכונה, כשהגיבורות בספרים היו נסיכות שחיכו לחתונה.
היום הספרים מלאים גיבורות מעוררות השראה, גם אם הסיפור הוא לא ביוגרפי, כלומר לא על דמות היסטורית. חשוב מאוד שבנים יקראו ספרים עם גיבורות, כי גם לגיבורות יש תכונות מעוררות הזדהות (חוכמה, יוזמה, אומץ ועוד). ספר יכול להיות מענין גם עם גיבורה, אם הסיפור טוב.
חוויות של ילדות ושל ילדים במיוחד בגילאים צעירים, הן דומות. הדילמות דומות, אל תמחקו להם היכרות עם חצי מהאוכלוסיה, להיפך. ספרות מאפשרת, היא ספרות שפותחת אופקים, ספרות שמאפשרת הצצה לחיים של אחרים ואחרות, ומגלה שבמקרים רבים רב הדומה על השונה. אל תגבילו את הבנים.
שלישית – מה אומרים עלינו? מה אנחנו עושות?
ספרות הילדים עמוסה בסטריאוטיפים. בעוד שהגיבורים הגבריים, הבנים יכולים הכל, לפחד, להתלבט, לנסות, לנצח, לפתור בעיות, להכיר חברים והסיפור בדרך כלל מיחס לדברים שעשו, או שחשבו או שהתלבטו לגביהם, הבנות/ הנשים בסיפורים מקבלות, במקרים רבים, יחס אחר. דמות נשית, תופיע במקרים רבים עם מילות תואר, למשל: יש את הילדה היפה, הילדה "שמתנהגת כמו בן", הרכלנית, זו שעוזרת, החייכנית, השקרנית. מילות התיאור האלה מתקבעות.
למילות התיאור האלה מתחברים המעשים. מה התפקיד שלה הילדות בסיפור? האם הן אלו המובילות אותו? האם הן רק דמויות רקע? האם יש להן עמדה, דעה, רצון משלהן או שהן שם כדי לעזור לגיבורים להתקדם?
דרך פשוטה לראות את הדבר הזה היא להסתכל על כתבות בעיתונים ובטלויזה. כשמראיינים, למשל, אשת קריירה בעניינה המקצועי, כמה מהר תגיע ההתייחסות לזוגיות או לאמהות, מראה חיצוני (רזתה שמנה), כמה פעמים יפנו אליה או ידברו עליה בשמה הפרטי?
כך גם בספרות הילדים. יש ספרים בהם הגישה הזו ממש בוטה. כל הספר מדבר על נערה שעסוקה בנער, או במראה החיצוני, או שהיא מתוייגת כרעה. הילדות במקרים רבים חוות חוויות בתוך הבית, בעוד שהבנים יוצאים להרפתקאות בחוץ, הבנות פוחדות להתלכלך, הבנים מסבירים לבנות מה נכון וצריך ועוד ועוד.
יש ספרים מעולים שנופלים לדברים האלה בקטנה, למשל הספר: זוג והרופאים המעופפים זה לא אומר שבהכרח, נוציא אותם מהבית, אבל אם שמנו לב (וזה ממש לא פשוט לשים לב), אז או שנמחק מילה או שתיים, או שנדבר על זה עם הילדה או הילד. למשל, "למה חשוב מה צבע השמלה של הילדה, ולא מדברים על החולצה של הילד?", ננסה כך לעורר שיח. זו גם תרגולת טובה עבורנו, ללמוד לזהות את המגדר.
ככל האפשר חפשו ספרים המתייחסים לדמות הנשית כאדם שלם, המתייחסים לדילמות שלה, למחשבות שלה, לשאיפות שלה, ולא לרצון שלה למצוא חן בעיני דמות אחרת כלשהי.
רביעית – חיות ובני אדם – הכל מתערבב
ספרי החיות נופלים לאותן התבניות, ואפילו, לעיתים באופן חמור יותר. יש יותר ספרים עם דמות חיה זכרית מאשר נשית. הדמויות מקוטלגות באופן ברור. הפילה, האווזה החתולה, הנמרה – הן תהינה אמהיות, עדינות, חמודות. הפיל, הנמר, האריה, השור, החזיר, הם יתנהגו כמו שמצפים מבנים או גברים להתנהג. הדבר המענין הוא כשקוראים את הספרים האלה באנגלית, או כאשר מתרגמים אותם לעברית. מחקר גילה, שגם כאשר הדמות בספר היא של חיה, אבל הכתיבה לא ממוגדרת, הורים יטו ליחס מגדר לחיה, לפי ההתנהגות שלה. לא פחות מענינת היא הבחירה של הוצאות הספרים, כיצד לתרגם ספרים מאנגלית לעברית. כתבתי על כך בהקשר של הספר לקוף יש בעיה, וזו לא הדוגמא היחידה. דווקא כשאנחנו מקריאים ספרים על חיות, יש לנו יותר חופש לבחור את מגדר הדמות, כי היא תאויר, לעיתים, באופן לא ממוגדר.
חמישית – איך אני נראית?
אני מתולתלת. תמיד הייתי, ותמיד זו היתה בעיה, למרות שבילדותי תופעת החלקות השיער, וההשפעה של הרשתות החברתיות לא היתה קיימת. בכל זאת, תלתלים זה בעיה. תמיד יש קשרים, בלגן, השיער מתנפח. אולי זו ברבי שהביא אלינו את עריצות השיעור החלק, אולי זו ההשפעה האירופית רבת הדורות, שבה בציורים המפורסמים, נשים היו עם שיער חלק, אסוף בקפידה או מפוזר. בספרות הילדים בילדותי (ובוודאי בקולנוע ובטלויזיה) לא ראיתי ילדות מתולתלות שתוארו כדמות משמעותית, וזה בהחלט השפיע על התסכול שלי לגבי המראה החיצוני.
חוויה דומה חווים ילדים וילדות עם צבע עור כהה, שמנים, נכות, כל נראות שהיא שונה. היות ושוק הספרים בישראל הוא מצומצם יחסית, למשל לשוק האפשרי של ספר שכתוב באנגלית, רוב הדמויות מאויירות באופו דומה. ילדות וילדים לבנים, שיער גולש, מראה רזה. אם תהיה דמות עם משקפים, צבע עור כהה, עם חריגות כלשהי, היא, במקרים רבים, תהיה דמות משנית.
ספר שמאוירות בו דמויות מגוונות, זוכה אצלי לתשומת לב נוספת, מתוך הנחה שהדמויות האלה לא סטריאוטיפיות (דמות שחורה טיפשה, דמות שמנה עצלנית, דמות ערבית רעה וכד).
שישית – חפשו את האפשרות להיות
ככל שהדמויות בסיפור, ככל שהסיפור עצמו, יציג דמויות שחורגות מהסטריאוטיפים, מההסללה, מהציפיה של איך בנים ובנות אמורים להתנהג ולהיות, כך יפתח הספר, במח הילדות והילדים, את האופק שלהם. ספר כזה יכול להשפיע יותר מכל שיעור מובנה על "האחר הוא אני" או "קבלת השונה". אבא שרוחץ כלים, אמא שיוצאת לעבודה, סבתא שקודחת בקיר, סבא שמנקה את המטבח, ילדה שמטפסת על העץ, ילד שדואג לבובה, כאלה ועוד מציגים לבנות ולבנים שלנו אפשרויות מגוונות להיות, ומסמנים להם, שלא משנה מי הן ומה הם, הם יתקבלו באהבה, כפי שהם בדיוק.
ולסיום – סיפור טוב, דמויות מענינות וחשיבה ביקורתית
בגיל הרך יש לנו השפעה גדולה יותר. עד בערך כיתה ד' הילדות והילדים יהיו פתוחים להצעות שלנו. נצלו את ההשפעה הזו.
כל הזמן מגיעים ספרים חדשים לחנויות. אפשר ונכון וכדאי לחפש את אלו שפותחים בפני ילדינו אפשרויות. מצד שני, אין טעם להבהל מהספרים האהובים, אם גילינו שהם יותר ממגדרים. הבנות שלי, כמו רוב הילדים, נטו להתקבע על ספר אהוב או שניים, שהקראנו שוב ושוב. כשהתחלתי לשים לב למגדר, ולאחר שקראנו בו שוב ושוב, התחלתי גם להעלות שאלות, ליצר שיח ללמד אותן חשיבה ביקורתית, מותאמת גיל. ובסופו של דבר, זה הדבר החשוב – שהילדות והילדים יאהבו לקרוא, ושידעו לשאול את השאלות החשובות.
ו
תודות ועוד
רשימת הספרים הזו, תתעדכן מידי פעם. היא ארוכה ומקיפה ככל האפשר. אני רוצה להודות לנטע פרי וליאת בן שטרית מורנו שעזרו לי לערוך ולארגן אותה, ולכל חברות וחברי הקבוצה הורים במודעות מגדרית, שמשתפים אותנו, ממליצות, מזהירים, מציפים וחושפות הטיות מגדריות בספרים ובכל מקום אחר.
הרשימה יושבת, כרגע, בקובץ גוגל דוקס נעול. שימרו אותו אצלכם, כך שתוכלו למיין לפי הצורך.
באופן אישי כשאני ניגש לאגדות ילדים אני לא חושב בהכרח רק על מודעות מגדרית, אלא בעיקר על היפוכים מגדריים!