כתבו עלי
פודקאסט – מלאכת צמיחה
שיחה עם אליאור מור יוסף מטפל בילדים, יועץ הורות.
קיימנו שיחה על הורות מודעת מגדר, על הסללה מגדרית לא מודעת ועל ההשפעות שלה בכיתה ובבית.
השיחה המליאה נמצאת בכל פלטפורמות הפודקאסטים פה
פודקאסט מלאכת צמיחה – הורות מודעת מגדר
שיחה עם עו"ד נורית בנדורי שם טוב בפודקאסט – נקודת השוויון 365
הורים, סבתות וסבים, מורות, מורים, גננות ועוד– איך תמנעו הסללה מגדרית?
בשיחה עם נורית אני מסבירה איך מבלי משים, כל אחת ואחד מאתנו בכל רובדי החיים מסלילים את הבנות והבנים שלנו הסללה מגדרית, באופן שפוגע בהתפתחות של שניהם, בהתפתחות הרגשית של הבנים ובהתפתחות הקוגניטיבית, מוטורית, תפיסתית של הבנות.
מה זה ועדת מגדר, למה בכלל צריך, טיפים, רעיונות ואיך עושים את זה נכון ונשארים חברים עם המורות המנהלות וההורים האחרים.
כתבה בלאישה 30.1.23
YNET שיחה עם אלכסנדרה לוקש 30.1.23
על פורים ועל תחפושות ולמה למכור תחפושת שכזו לילדות עושה נזק לילדה, לילד ולחברה כולה.
שיחה עם שרון וכסלר, מחדשות הלילה כאן 11 25.8.22
על הורוד והכחול, ההסללה המיותר, על מודעות מגדרית ועל מערכת החינוך.
שיחה ארוכה עם ורדה רזיאל ז'קונט על הספר: החיים הם לא ורוד וכחול, על המהות של חינוך מודע מגדר, על הקשיים של בנות והקשיים של בנים, על הסללה ואפילו על מודל מתנ"ה
דפנה פייזר בשיחה עם מיכל צפיר ברדיו 102FM, על "החיים הם לא ורוד וכחול" על הטיות מגדריות בקרב הילדים ובמערכת החינוך, ומה אפשר וכדאי לעשות:
שבועון לאישה 23.5.2022
ערב שכולו דיון בחינוך והורות במודעות מגדרית. התקיים ב 12.6.22 בתיכון עירוני ה' בתל אביב.
מנחה: יעל יחיאלי – יזמת אקטיביסטית לשותפות ושוויון מגדרי
בהשתתפות: כב' השופטת בדימוס סביונה רוטלוי
חנה רדו – יזמת עסקית חברתית
ד"ר יופי תירוש, אוניברסיטת תל אביב
שרון מרק, יו"ר תנועת הלביאות וחברת מועצת העיר אשדוד
אילן קרן, מנהל בית הספר רמת החייל
דפנה פייזר, מחברת הספר, החיים הם לא ורוד וכחול
מידע לשיוויון מגדרי
מאין הגיעה חלוקת הצבעים המופרכת בצעצועי ילדים, מדוע היא עדיין מתקיימת והאם לגו ורוד ולגו כחול זה בסך הכל אותו המשחק רק בצבע שונה? (לא, ממש לא). רגע לפני שאתם מפנקים את הילד/ה בצעצוע חדש, כדאי לקרוא
בנות שמשתתפות בספורט קבוצתי, ילמדו לא רק מהי אחווה, אלא גם לפעול בקבוצה להשגת מטרותיהן, לקחת סיכונים מחושבים, להוביל פעם אחת, ולתת למישהי אחרת להוביל פעם אחרת
בנים נתקלים באלימות על בסיס יומיומי מגיל מאוד צעיר. רמת האלימות בין בנים בחטיבות ובתיכונים, בארץ ובעולם, היא כה גבוהה עד כדי כך שכמעט אין נער שלא נתקל בסוג כלשהו של אלימות ונפגע ממנה באופן אישי. מי שסובל מכך הם בעיקר הנערים שבשוליים וכל הנערות. האם באמת הכל הורמונים ו"בנים תמיד יהיו בנים"?
למה הדיון בבגדים, כמו אורך המכנסיים חל תמיד אך ורק על בנות? מדוע הדאגה המתמדת היא על מצב הבנים, "יכולתם להתרכז" ועוד אי אלו טיעונים, כאשר אף אחד לא דואג שהבנות יוכלו להתרכז בזמן שהבנים מפריעים ומשתלטים על השיח בכיתה? מה ההשפעה של השיח הזה על הבנות ועל הבנים בהתפתחות שלהם? דפנה פייזר , יועצת מודעות מגדרית, מסבירה
בזמן שבישראל נשים בפרסומות עדיין מסתכמות במאמא במטבח, נשואה מעיקה או יפיפיה מטריפת חושים שאוכלת גלידה, באפריקה החליטו להילחם בתופעה ולהפוך את המסרים השליליים למעצימים. התוצאה לפניכם
דקה פמיניסטית אצל יעל גולדמן:
מגדור הצעצועים: https://m.102fm.co.il/?item=TWw4ek5UTT0vTVRNeU16Y3k
שפה ממוגדרת בכיתה, למה לדבר גם בלשון נקבה בכיתה נותן ערך לבנות ולבנים: https://102fm.co.il/yofi/?Summyidהטיות מגדריות במערכת החינוך – איפה? https://102fm.co.il/yofi/?Summyid=114639
